קשה לכם להירדם בלילה? כל התרופות שיעזרו
וגם אתם לא מצליחים להירדם מהר בלילה? אתם לא לבד. כ-30% מהאוכלוסייה סובלת או סבלה בשלב כלשהו מהפרעות בשינה. מה עושים?
לוקחים כדור. אפילו כל לילה
לפי ההערכות כ-30 אחוז מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל סבלה בשלב כלשהו מנדודי שינה. נדודי שינה מוגדרים כמצב בו במשך פעמיים עד שלוש בשבוע ישנם קשיים בהירדמות (כשההירדמות אורכת יותר מ-45 דקות) או שישנן יקיצות בוקר מוקדמות או התעוררויות באמצע הלילה לתקופה של חודש לפחות.
"אני מעדיף לקרוא להפרעות שינה הפרעות עוררות, משום שמדובר בעוררות יתר כאשר הגיע זמן לישון. משהו במערכת הגופנית לא מאפשר לאדם לישון", אומר ד"ר ירון דגן, מנהל מכוני השינה בבית החולים אסותא. לדבריו, "הצריכה של תרופות שינה ותרופות הרגעה לטיפול בהפרעות שינה היא גדולה, אבל אני לא נתקלתי בנתונים של עלייה במספר הסובלים מהפרעות שינה".
ב-95% מהמקרים - הבעיה היא נפשית
לדברי ד"ר דגן רק 5 אחוז מהמקרים של הפרעות שינה נגרמים מבעיות גופניות בהן הפרעות בפעילות בלוטת התריס או שינויים הורמונליים אצל נשים (תסמונת טרום וסתית או הפסקת הוסת). עבור בעיות אלו יש טיפול תרופתי או טיפול הורמונלי. אולם ב-95 אחוז מהמקרים מדובר בהפרעות שינה על רקע נפשי. "לא מדובר על הפרעות נפשיות אלא על דריכות נפשית גבוהה", מסביר ד"ר דגן. "מדובר באנשים שבגלל נסיבות חייהם, הרגלי החיים או האישיות סובלים מעוררות נפשית.
הטיפול באותם 95 אחוז מהאוכלוסייה נחלק לטיפול תרופתי וטיפול לא תרופתי. הטיפול הלא תרופתי כולל שיטות כמו הרפייה או ביו-פידבק ונטילה של תרופות הומאופתיות או צמחיות המיועדות להרגעה ונמכרות ללא מרשם.
התרופות הקונבנציונליות מיועדות לשני סוגים של הפרעות שינה - למי שסובל מדריכות נפשית לאורך כל היום, מחוסר סבלנות, חוסר ריכוז דופק מואץ או מצב רוח רע ("הפרעה כלל יממתית") ולכאלו שההפרעה אצלם ממוקדת בשינה.
לאנשים מהקבוצה הראשונה ששנתם נודדת, ממליץ ד"ר דגן על תרופות המעלות את כמות החומר סרוטונין בגוף. הכוונה היא לתרופות נוגדות דיכאון כמו ציפרלקס, רסיטל, נוסטרל, נמרון, סרוקסט, פרוקסט. "דווקא הפרוזאק היא לא תרופה שמתאימה לזה, כי היא מעוררת ויכולה לגרום לנדודי שינה", מסביר ד"ר דגן. לדבריו האנשים נוטלים את הטיפול התרופתי בבוקר והופכים להיות פחות דרוכים ופחות מתוחים וכתוצאה מכך שנתם משתפרת.
אצל כאלו שהפרעת השינה אצלם מתחילה או מתמקדת רק בשעות הערב והלילה מומלצות תרופות הרגעה או תרופות שינה. "תרופות ההרגעה עוזרות להם לגלוש לתהליך השינה כשאדם לוקח אותן במשך היום הן מרגיעות ואם הוא לוקח אותן בערב הוא פשוטי יירדם", אומר ד"ר דגן. מדובר על תרופות מקבוצת הבנזודיאזפינים בהן ואליום, ואבן, קלונקס, לוריבן ועוד. על תרופות השינה נמנות תרופות כמו סטילנוקס ונוקטורנו.
כדור שינה כל לילה לא מזיק
לדברי המומחה ישנן עוד תרופות שאינן תרופות שינה אבל הן בעלות אפקט מרדים כמו תרופות אנטי אלרגיות (אנטי היסטמינים), שחלקן נמכרות ללא מרשם וכמו התרופה לטרול המיועדת לטיפול בדיכאון ובחרדה והיא בעלת אפקט מרדים ומשמשת במינון נמוך לשינה.
רוב הסובלים מהפרעות שינה מטופלים על ידי רופא המשפחה שממליץ להם איזו תרופה ליטול. במקרים בהם הפרעת השינה קשורה לדיכאון או לחרדה - הטיפול הוא על-ידי פסיכיאטר. מקרים אחרים מגיעים למכוני השינה בבתי החולים.
ישנם אנשים שנוטלים תרופות שינה או הרגעה לתקופות ממושכות. אבל לדברי ד"ר דגן התועלת עבורם רבה מהנזק. "אין שום הוכחה שמתמכרים לזה. ומי שזה עוזר לו וצורך כדור אחד במשך עשר או חמש עשרה שנים זה לא יותר גרוע מלקחת תרופות כרוניות ליתר לחץ דם או מלקחת כדור אספירין ביום. הנזק מלא לישון טוב גדול מהנזק שבליטול כדור שינה", הוא מסביר אך מציין שבמקרה של עלייה במינון התרופה יש צורך לפנות לרופא.
